3.2 משכי זמן של מילוי מקום
“לגבי מילוי מקום לתקופה שצפויה להסתיים תוך פחות משנה [...] העסקת עובד שנבחר באופן זה תוגבל לתקופת מילוי המקום ובכל מקרה לא יותר משנה אחת בלבד באותו משרד ממשלתי או יחידת סמך. העסקתו של העובד ממלא המקום תוגבל בזמן עד לסיום הליכי המכרז או עד שנה, לפי המוקדם” (נוהל העסקת עובדים במילוי מקום מס’ 1.9).
מדיניות העסקת עובדים במילוי מקום התייחסה לארבעה סוגי מילוי מקום:
- מילוי מקום לתקופה של עד שנה (הליך הבחירה על פי פסקה 11.933 בתקשי”ר)
- מילוי מקום לתקופה של עד שלוש שנים (הליך הבחירה על פי פסקה 11.98 בתקשי”ר)
- מילוי מקום לתקופה של יותר משלוש שנים – הליך הבחירה במכרז פומבי
- מילוי מקום למשרה פנויה לחלוטין – הליך הבחירה על פי פסקה 11.933 ורק לאחר תום המועד האחרון להגשת המועמדות.
לאור משך הזמן הקצר שחלף מאז פרסום ההנחיה, בדקנו את משכי הזמן של שני סוגי
מילויי מקום:
- מילוי מקום במשרות הפנויות זמנית שהוגדרו על ידי המשרדים כאיוש זמני לתקופה של עד שנה (מדגם מייצג של כ-50 אחוז מהאוכלוסייה הנסקרת שלגביה הייתה אינדיקציה למילוי מקום). בדיקה זו התייחסה להעסקת העובד באותו משרד בלבד.
- משרות שזוהו כפנויות לחלוטין במהלך תקופת הדוח.
להלן התפלגות משכי הזמן של עובדים במילוי המקום במשרות פנויות, באופן מצרפי באותו משרד.
תרשים מס’ 6: משכי זמן של עובדים במילוי מקום במשרות פנויות
משך מילוי מקום באותו משך מילוי מקום באותו
אזור עובדים במשרות אזור עובדים במשרות
פנויות לחלוטין עד שנה פנויות זמנית עד שנה
ניתן לראות כי מרבית העובדים ממלאי המקום הועסקו לתקופה של עד שלושה חודשים באותו משרד. יש אחוז קטן של עובדים שחרג ממשך הזמן שהוגדר מראש למילוי המקום (18 עובדים). מבדיקה שערכנו עולה כי החריגה ממשך הזמן המרבי נבעה משתי סיבות עיקריות:
- העסקה במקצוע רפואי אשר לגביו ניתן אישור העסקה מרבי של שנתיים.
- נסיבות מיוחדות שנוצרו בחלוף הזמן אשר הצדיקו אישור חריג. לדוגמה, הארכת חל”ת של עובד שמשוריינת עבורו המשרה או יציאה לחל”ד של עובדת שהועסקה במילוי מקום ומיצוי זכויותיה המגיעות לה על פי החוק (העסקה של 60 יום ממועד חזרתה לאחר חופשת הלידה).