דילוג לתוכן

אצילת סמכויות

4. מסקנות ותובנות מרכזיות

 

 

דוח בקרה זה בוחן לראשונה את סוגיית ממלאי המקום בשירות המדינה ובכך מהווה תשתית ובסיס למעקב ולבחינת מגמות בנושא זה לאורך השנים.
במסגרת תהליך כתיבת הדוח התגלו פערים מהותיים בזיהוי אוכלוסיית ממלאי המקום, פערים העשויים להעיד על נוהלי דיווח לא אחידים ועל חוסר תמיכה של מערכת מרכב”ה. לכן, הסדרה של הדיווח ושל תהליך ההעסקה היא צעד חיוני לצמצום העסקה במילוי מקום.

א. העסקת עובדים באופן זמני

1. תיאור הממצאים

היקף העסקה במילוי מקום:

נמצא כי כ-23 אחוז מהעובדים שנקלטו בתקופה הנסקרת הם עובדים מחוץ לשירות המדינה שנקלטו בדרך של מילוי מקום (במשרות פנויות זמנית ובמשרות פנויות לחלוטין). כ-20 אחוז מהמשרות הפנויות הפוטנציאליות מאוישות בדרך של מילוי מקום על ידי עובדים מחוץ לשירות המדינה ומרביתן משרות פנויות זמנית ומשרות במשרדי הממשלה.
אחוז נמוך מהמשרות מאויש באמצעות מינוי בפועל של עובדים מתוך שירות המדינה.
אחוז נמוך מהמשרות הפנויות הפוטנציאליות, כ-0.2 אחוזים בלבד, מאויש באמצעות הטלת תפקיד על עובדים מתוך שירות המדינה.
משך זמן מילוי המקום במשרות המוגדרות “לתקופה של עד שנה” הוא לרוב עד שלושה חודשים. נמצא מספר קטן של חריגות (תקופה של יותר משנה), אשר תואמות להנחיות שניתנו למערכת הבריאות או נגרמו כתוצאה מנסיבות מיוחדות.

היקף השימוש במנגנון הטלת תפקיד:

בסקר למנהלי משאבי האנוש נראה כי קיימת מודעות חלקית לאופן השימוש בהטלת תפקיד ברמת דרג המנהלים במשרדים המשתייכים לגל שלישי.

המנהלים הצביעו על יתרונות מספר בקיומו של מנגנון תגמול בגין הטלת תפקיד, שעיקרם: חיסכון כספי והתייעלות, עידוד עובדים לקחת תפקידים נוספים להתפתחות ולהתמקצעות, חשיפה לתחומי עשייה חדשים, הזדמנות לתת לעובדים טובים תגמול, העלאת המוטיבציה של עובדים והזדמנות לפתרון נוח מבלי להביא עובד חדש לזמן קצר, על כל התקורה הכרוכה בכך.
עם זאת, המנהלים הצביעו גם על חסרונות במנגנון המקשים על יישומו. עיקרי החסרונות: התנאים המוגבלים ליישומו, הקושי ביישומו בתפקידים עמוסים ובתפקידי מתן שירות, חוסר הגמישות בהטלת התפקיד מבחינת שיטת התגמול לפי רבעונים והמגבלות על משך הטלת התפקיד ועל גובה המענק. כל אלה מהווים חסמים ליישומו.

2. תובנות

נושא העסקת עובדים במילוי מקום נבחן לראשונה בדוח זה. מסמך המדיניות, אשר היווה תשתית תורתית להנחיית הנציב, הצביע על היעדרם של נתונים ממוחשבים בנציבות שירות המדינה שהיו יכולים לסייע בבחינת היקף התופעה של העסקת ממלאי מקום בשירות המדינה ולכן לא ניתן להעיד על מגמה. עם זאת, ובמגבלות נתוני הדוח, נראה כי אחוז ממלאי המקום שעלה מן הנתונים אינו מעיד על העסקה נרחבת של ממלאי מקום. כמו כן, היקף השימוש הקטן במנגנון הטלת תפקיד מעיד על התנהלות מתונה בכלי.
נראה כי מימוש המדיניות בהקשר של סוג המשרות ומשך איושן הנו תקין.
גם מההיבט של משכי הזמן לא נמצאו חריגות בהעסקת עובדים במשרות שהוגדרו לתקופה של “עד שנה.
מידת השימוש בהטלת תפקיד נמוכה ביחס למידת השימוש בכלי האיוש האחרים ולא הייתה רווחת במשרדי נחשון. רוב משרדי נחשון שהשתמשו בסמכות שניתנה להם להטלת תפקיד הם מגל ראשון ומגל שני, ובקרב משרדי נחשון גל שלישי כמעט ולא נעשה שימוש, בעיקר מחוסר מודעות לנוהל.
מעיון בנתונים המופיעים בתרשים מספר 8, ניתן להתרשם שמשרד המדע הטכנולוגיה התרבות והספורט, על אף שהינו משרד קטן עשה שימוש יעיל במנגנון של הטלת תפקיד ובכך צמצמו את העסקת העובדים במילוי מקום.
מנגנון הטלת תפקיד עם מענק כספי לצדו עשוי להוות פתרון בעל יתרונות רבים, במקרים של משרות שמתפנות זמנית וכתחליף לממלא מקום.

3. המלצות

  • הסדרה של הנתונים במערכות הטכנולוגיות – סימון אחיד ומחייב של אוכלוסיית ממלאי המקום במשרות פנויות זמנית ופנויות לחלוטין.
  • המשך מעקב אחר המגמות של היקף העובדים המועסקים במילוי מקום ושל אופן איושן של המשרות הפוטנציאליות, באמצעות בחינה עיתית של אופן יישום המדיניות. זאת במטרה לשקף את העמידה ביעד לצמצום העסקות במילוי מקום.
  • עידוד השימוש בהטלת תפקיד בשירות המדינה והרחבת שימוש זה בדרכים הבאות:
    • התאמה והגמשה של התנאים להטלת תפקיד כך שניתן יהיה ליישם אותה בקלות רבה יותר. זאת על ידי בחינת ההגבלות על זמן מתן המענק (לפי רבעונים) ועל גובה המענק וכן על ידי בחינת היקף הטלת תפקיד.
    • הגברת המודעות בקרב משרדי גל שלישי, מנהלים וגורמי משאבי אנוש.
    • הרחבת השימוש בכלי מענק חד-פעמי לכלל משרדי הממשלה במסגרת פיילוט לשנה (בתחולה מיום פרסום הנחיית הנציב(.
    • שיפור התיאום והתמיכה בהטלת תפקיד של מערכות המידע, מחלקת שכר.

סימנייה