|
המדד |
תיאור |
מגמה |
|---|---|---|
|
הזדמנויות שוות -מועמדויות וזכיות |
58% אחוז מסך המועמדים לכלל סוגי המכרזים הנם נשים |
|
|
61% מהנשים המועמדות נבחרו בוועדות הבוחנים |
|
|
|
שיעור הנשים שזכו במכרזים מתוך סך המועמדויות עמד על 6.44% לעומת הגברים - 5.58% |
|
|
|
היקף המועמדויות והזכיות של הגברים ביחס לאוכלוסיית הנשים גבוה ומתעצם ככל שעולים במדרג שירות המדינה (למעט מסד). מגמה זאת בולטת במיוחד בדירוג המח"ר והמנהלי |
|
|
|
בדירוג המהנדסים אפשר לראות תמונה מאוזנת בתמהיל המועמדויות והזכיות במכרזים, תוך עדיפות לטובת הנשים בקבוצת מתח הדרגות הבכירה |
|
|
|
בדירוג המשפטנים אפשר לראות כי אף שאחוז הנשים והגברים שהגישו מועמדות בקבוצת מתח דרגות תיכון זהה, אחוז הגברים שזכו גבוה משמעותית מאחוז הנשים |
|
|
|
בדירוג הרופאים התמונה מאוזנת יותר ואפשר לראות שאחוז הנשים שהתמודדו וזכו במכרזים בדירוג 10-9 (דירוגים גבוהים) גבוה יותר מאחוז הגברים |
|
|
|
דרגי ניהול – נשים בסגל בכיר ומוביל |
אחוז הנשים בסגל הבכיר נמוך משמעותית מהגברים בניגוד לתמהיל המגדרי בשירות המדינה |
|
|
אחוז הגברים בסגל הבכיר בדירוג המח"ר גבוה משמעותית מהנשים |
|
|
|
אחוז הנשים בסגל הבכיר בדירוגים המקצועיים הבאים: משפטנים, הפרקליטים ואחיות גבוה ביחס לגברים |
|
|
|
אחוז גבוה (72%) של המשרדים לא עמדו באופן מלא ביעדים הדיפרנציאליים לשנת 2015 |
|
|
|
22 משרדים עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין נשים לגברים במשרות בכירות. ב-18 משרדים יש ייצוג גבוה של נשים, מעבר ליעד |
|
|
|
63 משרדים אינם עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין נשים לגברים במשרות בכירות |
|
|
|
עתודה ניהולית – נשים בסגל תיכון |
ניתוח התמהיל המגדרי בסגל התיכון בדירוגים מח"ר, רופאים, מינהלי ומהנדסים מצביע על תת-ייצוג לנשים |
|
|
ניתוח התמהיל המגדרי בסגל התיכון בדירוגים משפטנים, פרקליטים, ביוכימאים, מיקרוביולוגים, עובדים סוציאליים, רוקחים ואחיות מצביע על איזון ואף על עדיפות לנשים |
|
|
|
43 משרדים עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין גברים לנשים בסגל תיכון. ב-40 משרדים מתוכם יש ייצוג גבוה של נשים, מעבר ליעד |
|
|
|
49 משרדים אינם עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין גברים לנשים בסגל תיכון |
|
|
|
הזדמנויות שוות – רכיבי שכר |
ככל שעולים בהיררכיית רמות תקן הרכב, הולך וקטן אחוז הנשים ביחס לגברים |
|
|
יותר ממחצית אוכלוסיית הגברים הפוטנציאלית מקבלת החזרי הוצאות רכב גבוה ואילו בקרב אוכלוסיית הנשים רק כשליש |
|
|
|
ככל שעולים במכסת השעות הנוספות המוקצות לעובדים במשרדי הממשלה, החל מ –30 שעות ויותר, אחוז הגברים המקבל אותה מכסה גבוה יותר ביחס לנשים |
|
|
|
קיים פער משמעותי בהקצאת מכסות שמעל 30 שעות נוספות במשרדי הממשלה לטובת הגברים |
|
|
|
בממוצע במשרדי הממשלה נשים מנצלות את מכסת השעות הנוספות שלהן פחות מגברים |
|
|
|
ככל שעולים בביצוע שעות נוספות על ידי עובדים במערכת הבריאות, החל מ-20 שעות ומעלה, אחוז הגברים גבוה יותר ביחס לנשים |
|
|
|
בסקטור הרופאים ניצול השעות הנוספות בקרב נשים וגברים בכל הטווחים הנו זהה |
|
|
|
אחוז הנשים והגברים שמנצלים את מכסת הכוננויות במשרדי הממשלה הינו זהה |
|
|
|
ככל שעולים בביצוע כוננויות על ידי עובדים במערכת הבריאות בסקטורים פרא-רפואי ומינהל ומשק, החל מ-11 כוננויות ויותר, אחוז הגברים גבוה ביחס לנשים |
|
|
|
בסקטור הרופאים והאחיות, ניצול הכוננויות בקרב הנשים והגברים בכל הטווחים מאוזן יחסית |
|
|
|
סביבת עבודה תומכת |
מרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מאפשרים גמישות בשעות העבודה התקניות |
|
|
במרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות נוהגים לקיים ישיבות הנהלה לפני השעה 15:00 |
|
|
|
40% ממשרדי הממשלה ומערכת הבריאות לא מקיימים קייטנות או משתתפים במימון קייטנות לילדי העובדים בחופשות הקיץ |
|
|
|
במרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מתקיימות פעולות יזומות כגון הסברה על הטרדה מינית, על אלימות נגד נשים וכדומה |
|
|
|
מרבית המשרדים ובתי החולים לא קיימו הדרכות וקורסים בנושא מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה והורות שוויונית |
|
